פלאפון תקשורת בע"מ נ' גולן ואח'

החלטה

העניין שבפני, התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב.

התובענה הוגשה ע"ס 27,086 ₪, בגין יתרת חוב נטענת לפי ספרי התובעת.

הנתבעים הגישו התנגדות לתובענה, ובקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

לטענת הנתבעים, אין כל יריבות משפטית בין התובעת לנתבע 1, שכן אינו צד לכל הסכם אשר נכרת עם התובעת, וכן טוענים הנתבעים לנזקים כתוצאה מזיכויים אשר להם הינם זכאים, זיכויים אשר לא הוענקו להם בסופו של דבר.

בכל הנוגע לשאלת הארכת המועד להגשת ההתנגדות, סבורני כי אין מדובר באיחור ניכר (האזהרה נמסרה בסוף חודש אוגוסט 2012, ההתנגדות הוגשה ביום 1.11.2012) וככל שנבחן את ההליך במתכונת של בקשה לביטול פסק דין (לגישתי, התנגדות באיחור בתיק תובענה לסכום קצוב, אינה מצדיקה התייחסות נוקשה כשם שמוצדק לעתים לנהוג בבקשה לביצוע שטר), הרי שסיכויי ההגנה אמורים לשמש אחד השיקולים העיקריים בהקשר זה, ובשים לב למחדל דיוני לא ניכר, איני סבור שיש לדחות ההתנגדות כבר כעת בעילה זאת.

בכל הנוגע לטענת היעדר היריבות מטעם הנתבע מס' 1, סבורני כי הטענה טובה מספיק על מנת לשמש כהגנה אפשרית בפני התובענה. יצוין כי כל המסמכים הנוגעים לפירוט החוב ערוכים ע"ש הנתבעת 2, ובנוגע לנתבע מס' 1 נחתם "טופס הוספת שם" בידי הנתבעת 2, המבקשת לצרף את הנתבע 1 כ"בעל זכויות נוסף" מיום 21.4.2011. אותו מסמך אינו חתום בידי הנתבע 1, וככל שישנו מסמך אחר החתום בידיו, הרי שמסמך שכזה לא צורף.

יתר על כן, התובענה אינה נסמכת ולו על מסמך אחד אשר נחתם בידי הנתבע מס' 1, ודי בכך כדי להפכה לתובענה שאינה כשירה להתברר בסדר דין זה. טענה ב"כ התובעת בסיכומיה, כי הודאת הנתבע 1 על כי חתם על הוראת קבע לצורך המשך מתן השירות, מהווה הודאה בחבות הישירה והקשר האישי שלו לחשבון, ואולם דעתי אינה כדעתה.

סבורני כי צריך לבדוק במשנה זהירות את נסיבות החתימה על הוראת הקבע, והנסיבות המפורטות של המערכת החוזית בעת החתימה על הוראת הקבע; העובדה כי בעת חתימה על הוראת קבע מוחתמים הלקוחות על טופס אחיד "הוספת שם לקוח" כאשר אותו לקוח לכאורה נוטל על עצמו את כל התחייבויות בעל החשבון, יכולה להיחשב בנסיבות מסוימות כהתניה מקפחת בחוזה אחיד;

העובדה כי בטופס "הוספת שם לקוח" ישנה שגיאה ונרשם "אורן גולן" ולא "אורי גולן", מלמדת על המעורבות המועטת שהייתה לנתבע 1 בעריכת המסמך – כאשר באותו מסמך נכללת ההצהרה מכוחה מבוקש להטיל עליו חבות כעת: "ידוע לי במסגרת צירופי כבעל זכויות נוסף, הנני נושא בכל התחייבויות של בעל הזכות הקיים...קראתי בעיון את כל מסמכי ההתקשרות...". ברור כי אם הייתה קריאה מדוקדקת של כל המסמכים, היה מבחין מאן דהוא כי שמו של הנתבע 1 רשום בצורה לקויה? ומה ההסבר אשר ניתן לפני חתימה על הוראת הקבע?

סבורני כי שאלת חבותו של הנתבע 1 טעונה בירור עובדתי, ודומה כי הגיעה העת שגם שאלת החבות מכח "טופס הוספת שם לקוח" או מכח חתימה על הוראת קבע, תיבחן במשנה זהירות. סיכויי ההגנה משליכים במקרה זה גם על שאלת הארכת המועד, ואני מקבל את התנגדות הנתבע מס' 1.

שונים הם הדברים לגבי הנתבעת מס' 2. הנתבעת מס' 2 העלתה טענות בעלמא, לא מפורטות ולא מכומתות; ב"כ הנתבעת 2 ניסה במסגרת סיכומי טענותיו לכמת את אותם זיכויים אשר הנתבעת 2 טענה לזכות קיזוז לגביהם, אולם ללא הצלחה יתירה; יתר על כן, גם אם הייתי מקבל את טענות הנתבעת 2 במלואן, הרי טענת הקיזוז אינה "בולעת" ולו מחצית מהסכום הנתבע, ולגבי יתרתו, ההתנגדות שותקת.

תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757).

ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476).

בנסיבותיו של מקרה זה, יש לקבוע סכום ערובה ראוי וניכר, לאור דלות הטענות המועלות על ידי הנתבעת 2 (ואציין כי לדברי ב"כ התובעת, חלק מהזיכויים הנטענים הוענקו בפועל, משמע הטענה הלא מפורשת, נחלשת אף יותר), ובנוסף העובדה כי ההתנגדות הוגשה באיחור, יש להתנות מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה משמעותית.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי לנתבע מס' 1 תינתן רשות להתגונן בפני התובענה; לנתבעת מס' 2 תינתן רשות להתגונן בפני התובענה כפוף להפקדת ערובה בסך 15,000 ₪ בקופת בית המשפט;

הערובה תופקד בתוך 30 ימים מהיום, בהיעדר הפקדתה תידחה התנגדות הנתבעת 2;

התיק יובא בפני, כתזכורת פנימית, ביום 5.1.2014, לצורך מתן החלטה משלימה.

בטרם סיום, אתנצל בפני הצדדים על הזמן אשר חלף עד למתן ההחלטה, מדובר בשגגה הנובעת בין היתר, גם מתקלת מחשב.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ד, 02 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: